מי אנחנו?

שבעים פנים לתורה, ואלפי אלפים של פרצופים שונים ודעות שונות ללומדיה. ויהודים כמו יהודים – כל אחד נלחם בעיקשות על צדקת ההבנה שלו. זכותו ואף חובתו של כל אחד להתעקש על הבנתו שלו: חובתו של האדם ללמוד תורה מהיכן שליבו חפץ, באופן שמתאים לו ביותר, שנותן דרור לכוחות האצורים בנפשו.

בית מדרש הוא מקום האמור לאגד ביחד דעות שונות, לחבר ביחד אנשים החושבים אחרת ומרגישים אחרת, וצרכיהם ומאווייהם הנפשיים שונים. אנשים אלו צריכים להתאגד לציבור אחד, לקהילה בה כל אחד דואג לצרכים הרוחניים, בעיקר, אך גם גשמיים של חברו. אך איך אפשר לאגד יחד יחידים השונים כל כך זה מזה? איך ליצור מכנה משותף רוחני המאחד, אך גם משמר את ייחודו של כל פרטיו?

מחשבות אלו עמדו מאחורי הקמת מדרשת זיו, באביב תשע”ג, על-ידי הרב אליהו אילני. במוקד התעניינותו עמדו בעיקר אקדמאים ואומנים, ממגוון רקעים, המעוניינים להעמיק ולהעשיר את זהותם היהודית, במובן הפנימי ביותר של המילה. רבים בקהל זה מגיעים ללימוד התורה כאשר הם כבר בעלי רמה אינטלקטואלית גבוהה ונפש עשירה, המלאה בניסיון חיים, ומפעמת בה עדיין הרפתקנות רוחנית (ראו במדור הלומדים כמה מהפרופילים של הנפשות היצירתיות הפעילות במדרשה). אם יש משהו אחד שמשותף לכל לומדי התורה הרבים והמגוונים במדרשת זיו, זוהי הבשלות הנפשית, ורצונם להתפתח בדרכם הרוחנית באופן כן ואמתי, שלא מתכחש לעברם ולמורכבות הווייתם. מורכבות זו תובעת את שלה: מחפשים אלו לא יכולים להסתפק בתורה המגיעה חתוכה וארוזה מראש, מצומצמת ואחידה, שתונחת עליהם מלמעלה. אנשים שחוו, או מתחילים עתה לחוות תהליך התעוררות נפשם לחפש את הרוחניות ואת הקשר לבורא עולם, מעין אתערותא דלתתא משלהם – אנשים אלו זקוקים למקום בו התורה תדבר אליהם, בשפתם, היישר אל חוויותיהם וערכיהם. הם רוצים מפגש אישי, ספונטני, ועם זאת עמוק ומדוקדק, עם התורה האמתית, החיה. במקביל, כמובן, יש צורך עצום, בוער, ברכישת כלי הלימוד התורניים הבסיסיים, ההכרחיים לחיים היהודים בהם לימוד התורה תופס מקום מרכזי, אם לא בהכרח בלעדי.

מדרשת זיו באה לתת מענה לצרכים אלו. קהילת המדרשה מקבלת בידיים פרושות לרווחה כל אחד שרוצה להצטרף וללמוד בה, בלי להביט בצרות עין בלבושו וסגנונו, בלי לנסות להצר על חוויית החיים המורכבת האישית שלו. תנאי אחד קיים: רצון אמתי להשקיע בלימוד, מתוך פתיחות מחשבתית ואהבה ללימוד, בין אם הוא נמנה על אלו. אין כפייה של שום אידאולוגיה במדרשת זיו, אין תפיסה אחת בלעדית אתה כולם צריכים ליישר קו. יש דרישה שכל אחד ישאף אל האמת, ישאף ללמוד, ולאתגר עצמו ולעמת את תפיסותיו הישנות עם רעיונות חדשים בהם ייפגש בבית המדרש.

האמונה בדרכו הייחודית של כל אחד ואחד מתבטאת גם בהתייחסות האישית והחמה לכל אחד. במדרשת זיו אף לא אחד לא נסתר מן העין. צוות המדרשה המסור דואג לכל אחד לשיעור המתאימים לרמתו וצרכיו. לאלו המגיעים ללא כלים בלימוד גמרא בכלל. מדרשת זיו היא לא עגלה אחת, או דרך אחת – היא קונסטלציה של דרכים רבות, המתקדמות במקביל, זו לצד זו, כל אחת לפי הקצב והרצון שלה.

כחלק ממאמצי איחוד חברי המדרשה והעשרתם הנפשית, יוצאים חברי המדרשה מדי פעם למסעות גיבוש, שמטרתם התעלות נפשית וקירוב לבבות. בשנה האחרונה ביקרנו יחד בגטאות וישיבות החרבות של ליטא, בציוני אבות החסידות באוקראינה, ושבתנו וטיילנו בצפת, בנגב, ובעיר העתיקה בירושלים.

אחרי תקופת נסיון ראשונה מוצלחת, מדרשת זיו מתכוננת בימים אלו לצמיחה נוספת, עם הקמת בית חדש ומשופץ בשכונת רחביה בירושלים. ביתנו החדש יאפשר לעוד לומדים חדשים להצטרף לחוויית הלימוד של מדרשת זיו. בניין חדש הוא גם הזדמנות חדשה עבור מקום תורה החי תחת סימן ההתחדשות המתמדת: את אופי הקהילה החדשה שתיווצר יעצבו בדמותם כל אלו שירצו להצטרף וליטול בה חלק.

הבדיחה הידועה מספרת על היהודי שבנה לו שני בתי כנסת על האי הבודד בו חי. לבית הכנסת הזה, הפטיר בשאט נפש, לעולם לא אכנס. ובכן, מדרשת זיו היא בדיוק המקום עליו אי אפשר לומר משפט זה. לבית מדרש זה כולם יכולים וכולם מוזמנים להיכנס. זהו מקום תורה המתהדר ביכולתו להכיל דעתו של כל אחד. צריך רק את הרצון ללמוד, הפתיחות לקבל ולתת.